דפדפן (אנגלית: Browser) הוא תוכנה המאפשרת לקרוא ולתקשר עם אתרי אינטרנט. לרוב הדפדפנים תומכים בפרוטוקולי FTP , HTTP, HTTPS ובקבצים שונים כגון קובצי תמונות (gif, png, jpg) קובצי תוכן כגון: HTML , CSS ,JS ,SWF ועוד. הדפים נמצאים לרוב בשרתי אינטרנט ברשת ה-אינטרנט העולמית, אך הדפדפן עשוי לעבוד גם מול שרתים ברשת פרטית. בדפדפן ניתן גם להוריד קבצים מכל סוג באופן ישיר באמצעות הקלדת הכתובת בשורת הדפדפן או באמצעות קישורים מדפי אינטרנט.
דפדפן מוגדר כתוכנת לקוח היות שהוא מורץ על מחשבו של הגולש.
דפדפן האינטרנט פועל בדרך תקשורת בסיסית של קבלה ושליחת מידע. דפדפן האינטרנט של המשתמש מתחבר אל שרת HTTP דרך פרוטוקול התקשורת HTTP ומוריד ממנו את קוד הדפים (שלרוב נכתב בשפת HTML). פרוטוקול זה מאפשר לדפדפנים ולשרתים לתקשר בצורה דו-צדדית, הדפדפן גם שולח מידע לשרת וגם מקבל ממנו מידע. הדפדפן מוצא את דפי האינטרנט על ידי כתובת מיוחדת המכונה URL. לכתובת זו מספר חלקים הקשורים לסוג הפרוטוקול, הכתובת והנתיב, אך מכיוון ובדפדפני אינטרנט משתמשים כמעט תמיד בפרוטוקול HTTP, הכתובת תתחיל לרוב בתחילית http:// שלאחריה תופיע כתובת מסוימת (he.wikipedia.org לדוגמה) ולאחריה נתיב אל קובץ הקוד, שאותו הדפדפן יוריד ויתרגם לדף האינטרנט המוצג לנו על המסך.
בתחילת דרכם של הדפדפנים לא היה סטנדרט ליצירת HTML, כך שכל דפדפן תמך בחלקיות בקודים. המצב לפעמים היה כל-כך מסובך עד שלעתים בוני האתרים נאלצו לכתוב אתר אחד לדפדפן מסוים ואתר שני לדפדפן אחר. כתוצאה מכך החלה יצירה של מבנה תקני לכתיבת אתרים שכיום רובם ככולם של הדפדפנים שואפים לתמוך בה בדיוק המרבי.
בעקבות התפתחות התחום החלו הדפדפנים לתמוך לא רק ב־HTML, אלא גם בתמונות, בקטעי שמע ובסרטים באתרים שונים.
דפדפן מוגדר כתוכנת לקוח היות שהוא מורץ על מחשבו של הגולש.
דפדפן האינטרנט פועל בדרך תקשורת בסיסית של קבלה ושליחת מידע. דפדפן האינטרנט של המשתמש מתחבר אל שרת HTTP דרך פרוטוקול התקשורת HTTP ומוריד ממנו את קוד הדפים (שלרוב נכתב בשפת HTML). פרוטוקול זה מאפשר לדפדפנים ולשרתים לתקשר בצורה דו-צדדית, הדפדפן גם שולח מידע לשרת וגם מקבל ממנו מידע. הדפדפן מוצא את דפי האינטרנט על ידי כתובת מיוחדת המכונה URL. לכתובת זו מספר חלקים הקשורים לסוג הפרוטוקול, הכתובת והנתיב, אך מכיוון ובדפדפני אינטרנט משתמשים כמעט תמיד בפרוטוקול HTTP, הכתובת תתחיל לרוב בתחילית http:// שלאחריה תופיע כתובת מסוימת (he.wikipedia.org לדוגמה) ולאחריה נתיב אל קובץ הקוד, שאותו הדפדפן יוריד ויתרגם לדף האינטרנט המוצג לנו על המסך.
בתחילת דרכם של הדפדפנים לא היה סטנדרט ליצירת HTML, כך שכל דפדפן תמך בחלקיות בקודים. המצב לפעמים היה כל-כך מסובך עד שלעתים בוני האתרים נאלצו לכתוב אתר אחד לדפדפן מסוים ואתר שני לדפדפן אחר. כתוצאה מכך החלה יצירה של מבנה תקני לכתיבת אתרים שכיום רובם ככולם של הדפדפנים שואפים לתמוך בה בדיוק המרבי.
בעקבות התפתחות התחום החלו הדפדפנים לתמוך לא רק ב־HTML, אלא גם בתמונות, בקטעי שמע ובסרטים באתרים שונים.
