DOS, קיצור של Disk Operating System, היא מערכת הפעלה למחשב אישי.
מערכת הפעלה זו מתבססת על ממשק משתמש טקסטואלי, בניגוד לממשק הגרפי המקובל במערכות הפעלה מודרניות למחשבים אישיים כמו Windows.
המגבלה הבולטת של מערכת ההפעלה DOS היא בכך שהיא מאפשרת בכל רגע נתון רק תהליך אחד, ואינה תומכת בהפעלת מספר תוכניות במקביל (ריבוי תהליכים). פתרון חלקי ומוגבל ביותר לבעיית ריבוי-המשימות היה שימוש בטכניקה הקרויה TSR. מגבלות נוספות, הנובעות מכך ש-DOS אינה יודעת לנצל תכונות של מעבדים מתקדמים יחסית (80386, 80486 ופנטיום), הן העדר תמיכה בזיכרון וירטואלי והעדר הגנה על מערכת ההפעלה מפני קריסה כאשר תהליך אחד במערכת קורס.
למרות גילה המתקדם והיעדר תמיכה מצד מיקרוסופט, מערכת ההפעלה DOS ממשיכה לפעול במערכות ממוחשבות רבות, ובעיקר בארגונים גדולים וותיקים. כיום ישנם בישראל למעלה מ-100,000 מחשבים המפעילים כ-100 תוכנות DOS שונות, וההערכה היא כי ישנם עדיין כ-25,000,000 משתמשים בתוכנות DOS ברחבי העולם. הסיבות העיקריות לשימוש בטכנולוגיה הוותיקה הן עלויות נמוכות, יציבות היישומים והרגלי העבודה של המשתמשים. בנוסף, לחלק מיישומי ה-DOS טרם פותח תחליף מודרני או שהתחליפים אינם עונים על דרישות המשתמשים.
תוכנות המצויות בשימוש הן תוכנות לחישובים הנדסיים, תוכנות תקשורת מול חומרה ישנה (מכונות, בקרים, שעונים וכדומה), מעבדות, מינהל בתי ספר, רשויות מקומיות, עיריות, משרדי ממשלה, מעבדי תמלילים, הנהלת חשבונות, תוכנות לניהול משרדי עורכי דין, סוכנויות ביטוח ,מסעדות ועוד.
עם זאת, כמערכת הפעלה, DOS כבר כמעט ואינה קיימת. מרבית המשתמשים בתוכנות DOS עושים זאת בדרך כלל תחת מערכות הפעלה חדישות יותר (בדרך כלל חלונות 98, 2000 ו-XP) הכוללות רכיבים מיוחדים שמאפשרים להפעיל את תוכנות ה-DOS הישנות בתוך מערכת ההפעלה החדישה או בעזרת תוכנות אמולציה חיצוניות.
הפעלת תוכנות ה-DOS על גבי מערכות הפעלה חדשות מקנה להן לעתים תכונות מתקדמות של מערכת ההפעלה, כגון עבודה במקביל על מספר חלונות, הפעלת תוכנה הרצה על גבי מחשב מרוחק (בחיבורי RDP ו-Terminal Server), הדפסה למדפסות רשת ותמיכה מלאה בעכבר.
קובצי המערכת:
דיסקט או דיסק קשיח תקין שאותחל (format) לעבודה תחת DOS, יכיל את גזרת האתחול ואת מבנה מערכת הקבצים של מערכת הפעלה זו. בנוסף עליו לכלול את קובצי המערכת החיוניים:
* IO.SYS - קובץ זה נטען על ידי הקוד שבגזרת האתחול ואחראי על המשך תהליך האתחול. כמו כן הוא כולל את רכיב ה-DOS BIOS שמספק ממשק חומרה בסיסי למערכת. עיקר תפקידו של רכיב זה הוא לתווך בין ליבת מערכת ההפעלה לבין שגרות ה-ROM BIOS. עם זאת, הממשק זמין לכלל היישומים הפועלים במחשב ואיננו מוגבל לליבת המערכת.
* MSDOS.SYS - ליבת המערכת, האחראית על ניהול הזיכרון, מערכת הקבצים וכו', וכוללת את הקוד של קריאות המערכת.
* COMMAND.COM - מעטפת מערכת ההפעלה המבוססת על ממשק שורת פקודה.
IO.SYS חייב להיות הקובץ הראשון בספריית השורש, ו-MSDOS.SYS השני. שני הקבצים האלה מסומנים כקובצי מערכת מוסתרים לקריאה בלבד.
בנוסף לשלושת קובצי המערכת, מערכת ההפעלה כוללת פקודות חיצוניות ותוכניות שירות שונות, של מיקרוסופט ושל יצרנים אחרים, שמספרן משתנה מגרסה לגרסה של המערכת.
מערכת הפעלה זו מתבססת על ממשק משתמש טקסטואלי, בניגוד לממשק הגרפי המקובל במערכות הפעלה מודרניות למחשבים אישיים כמו Windows.
המגבלה הבולטת של מערכת ההפעלה DOS היא בכך שהיא מאפשרת בכל רגע נתון רק תהליך אחד, ואינה תומכת בהפעלת מספר תוכניות במקביל (ריבוי תהליכים). פתרון חלקי ומוגבל ביותר לבעיית ריבוי-המשימות היה שימוש בטכניקה הקרויה TSR. מגבלות נוספות, הנובעות מכך ש-DOS אינה יודעת לנצל תכונות של מעבדים מתקדמים יחסית (80386, 80486 ופנטיום), הן העדר תמיכה בזיכרון וירטואלי והעדר הגנה על מערכת ההפעלה מפני קריסה כאשר תהליך אחד במערכת קורס.
למרות גילה המתקדם והיעדר תמיכה מצד מיקרוסופט, מערכת ההפעלה DOS ממשיכה לפעול במערכות ממוחשבות רבות, ובעיקר בארגונים גדולים וותיקים. כיום ישנם בישראל למעלה מ-100,000 מחשבים המפעילים כ-100 תוכנות DOS שונות, וההערכה היא כי ישנם עדיין כ-25,000,000 משתמשים בתוכנות DOS ברחבי העולם. הסיבות העיקריות לשימוש בטכנולוגיה הוותיקה הן עלויות נמוכות, יציבות היישומים והרגלי העבודה של המשתמשים. בנוסף, לחלק מיישומי ה-DOS טרם פותח תחליף מודרני או שהתחליפים אינם עונים על דרישות המשתמשים.
תוכנות המצויות בשימוש הן תוכנות לחישובים הנדסיים, תוכנות תקשורת מול חומרה ישנה (מכונות, בקרים, שעונים וכדומה), מעבדות, מינהל בתי ספר, רשויות מקומיות, עיריות, משרדי ממשלה, מעבדי תמלילים, הנהלת חשבונות, תוכנות לניהול משרדי עורכי דין, סוכנויות ביטוח ,מסעדות ועוד.
עם זאת, כמערכת הפעלה, DOS כבר כמעט ואינה קיימת. מרבית המשתמשים בתוכנות DOS עושים זאת בדרך כלל תחת מערכות הפעלה חדישות יותר (בדרך כלל חלונות 98, 2000 ו-XP) הכוללות רכיבים מיוחדים שמאפשרים להפעיל את תוכנות ה-DOS הישנות בתוך מערכת ההפעלה החדישה או בעזרת תוכנות אמולציה חיצוניות.
הפעלת תוכנות ה-DOS על גבי מערכות הפעלה חדשות מקנה להן לעתים תכונות מתקדמות של מערכת ההפעלה, כגון עבודה במקביל על מספר חלונות, הפעלת תוכנה הרצה על גבי מחשב מרוחק (בחיבורי RDP ו-Terminal Server), הדפסה למדפסות רשת ותמיכה מלאה בעכבר.
קובצי המערכת:
דיסקט או דיסק קשיח תקין שאותחל (format) לעבודה תחת DOS, יכיל את גזרת האתחול ואת מבנה מערכת הקבצים של מערכת הפעלה זו. בנוסף עליו לכלול את קובצי המערכת החיוניים:
* IO.SYS - קובץ זה נטען על ידי הקוד שבגזרת האתחול ואחראי על המשך תהליך האתחול. כמו כן הוא כולל את רכיב ה-DOS BIOS שמספק ממשק חומרה בסיסי למערכת. עיקר תפקידו של רכיב זה הוא לתווך בין ליבת מערכת ההפעלה לבין שגרות ה-ROM BIOS. עם זאת, הממשק זמין לכלל היישומים הפועלים במחשב ואיננו מוגבל לליבת המערכת.
* MSDOS.SYS - ליבת המערכת, האחראית על ניהול הזיכרון, מערכת הקבצים וכו', וכוללת את הקוד של קריאות המערכת.
* COMMAND.COM - מעטפת מערכת ההפעלה המבוססת על ממשק שורת פקודה.
IO.SYS חייב להיות הקובץ הראשון בספריית השורש, ו-MSDOS.SYS השני. שני הקבצים האלה מסומנים כקובצי מערכת מוסתרים לקריאה בלבד.
בנוסף לשלושת קובצי המערכת, מערכת ההפעלה כוללת פקודות חיצוניות ותוכניות שירות שונות, של מיקרוסופט ושל יצרנים אחרים, שמספרן משתנה מגרסה לגרסה של המערכת.
